שלום כיתה א’: יריית פתיחה

תמיד כשמגיעים לסוף של תקופה, כיף להתרפק על ימי ההתחלה של מה שמסתיים, ועל סופים אחרים בכלל. אז עכשיו עומדים בפני התחלה (ואם נפרפרז עם קצת לוגיקה שגויה: כל התחלה חדשה היא סוף) , וצריך להעריך גם את זה. עוד יבואו ימים שנתגעגע להתחלה הזאת.

אני זוכר את היום הראשון של כיתה א’. חזרתי עם המשפחה משנתיים באמריקה, ואחרי שהסכמתי לעזוב את החיבוק של אבא ישבתי יום שלם והחזקתי את כפות הידיים על האוזניים, בניסיון להפחית את הרעש הישראלי בכיתה.

ביום הראשון של כיתה ז’ הייתי שוב באמריקה. ושוב, להבדיל, “העולה חדש”. שמו אותי בכיתה של ESL (אנגלית כשפה שניה) ובכיתה ל’מתמטיקה למתקשים’, מתוך ההנחה האמריקאית שאם אתה זר – אתה כנראה גם לא יודע אנגלית, וגם טיפש באופן כללי.

ביום הראשון של הצבא, לא הבנתי איך אמורים לשרוך את הנעליים הצבאיות בדרך הנכונה (בנים יודעים על מה אני מדבר), ודימה סירוטניקוב היה צריך להסביר לי את זה בלחש.

ביום הראשון בבה”ד 1 (דימה היה גם שם, אגב) עשו מסדר תספורות לבנים וכמעט העיפו חצי, ואחרי זה הסבירו לנו שצריך ללכת עם כובע על הראש לכל מקום, ושאסור לדרוך על מגרש “המסדרים” המרכזי.

ביום הראשון בטיול שלי לדרום אמריקה – למעשה, עוד הייתי בדרך, בניו יורק סיטי, ויצא לי לראות את צעידת חג ההודיה ואת הדוד והדודה והתאומים שלהם, שהם בדיוק בני גילי פחות 22 שנה ויום. בינתיים יש לתאומים עוד אח.

ביום הראשון שלי חזרה בארץ אחרי ‘הטיול הגדול’ (וזו כבר לא היסטוריה כזו רחוקה; ה-24.8.09) בעיקר נדהמתי מכמה הכל נשאר אותו דבר אחרי כמעט שנה שלא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי.

בקיצור, ימים ראשונים הם לא סימפטיים. לא נותר לך אלא לקוות שהילדים האחרים יהיו נחמדים ויאהבו אותך, שהמורה תתייחס אליך יפה, ושהמחברות שקנית הן אופנתיות (“צבי הנינג’ה” זה תמיד אִין, לא?).

חתירה למגע

לך תסביר למי שלא היה בצה”ל מה זה ‘חתירה למגע’. לא רק את המשמעות המילולית של המילים, אלא את כל הקונוטציה הצבאית, ובפרט את נימת ההומור המלגלג על הצבאיוּת הטבועה בנו שלעיתים מתלווה להשוואות צבאיות למצבים בחיי היום-יום. אם נתעלם כרגע מההקשר המקורי, בעיניי תמיד מצא חן הרעיון של ‘חתירה למגע’, כאמור בחיי היום-יום. אם יש משבר, קושי, דילמה, אי-נוחות – מוטב לפגוש אותו חזיתית, ומיד. בלי ללכת סחור-סחור, בלי beating around the bush, כמו שהיו אומרים הגויים. אני לא מתיימר תמיד לעמוד בסטנדרטים כאלו בעצמי, אבל אני כן בדעה שזו הדרך הנכונה: ביחסים שבין אדם לחברו, ובין אדם לחברתו, ובין אדם לחברה ולעצמו. אין לנו ממה לפחד, וגם אם יש, אז אין למה לחכות. מספיק התכוננו – קדימה, Let’s go, לקפוץ למים ודי.

במהלך סאגת סרטי “שודדי הקריביים” מתמודד ספארו מול ה”קרייקן” שעומד לבלוע אותו. יחסי הכוחות די-ברורים: משהו בין דוד-וגוליית למחמד-וההר. ועם זאת, מיסטר ספארו עומד בגאון: כובע על הראש, חרב שלופה, ברינג איט און.

שרשרת הדאגות, הפחדים, הלחצים וההתרגשויות השונות מפרק זה בחיים כבר חגו סביב ובתוך הראש והנפש; תהיות קיומיות של הרגע האחרון על נכונות הלימודים בכלל, תחומי הלימוד ומוסד הלימוד הפציעו בניסיון נואש לשבור את הכלים רגע מההתחלה.

אבל די: בחרנו כיוון, גילגלנו ת’קוביות. קדימה, הגיע הזמן לקפוץ למים.

אז מה

אז היום בערב אני נוסע לדירה בי-ם ומחר בבוקר ‘קופץ למים’. על הגב הלילה יהיה “ראול”, תיק 90 הליטר השחור השמן ששימש אותי בתקופת הצבא (להבדיל מ”טוני”, מוצ’ילת ה-75+10 הירוקה ששימשה אותי בדרום אמריקה והבוקר הולוותה לדביר, שיוצא לשביל הגולן).

ראול מלא בראוטר ישן שמצאתי בבית, קצת בגדים חמים, תרגומון עברית-רוסית, וספר בדיחות (מוצלח באופן מפתיע) לימים קשים יותר. זו תהיה נגלה שלישית של ציוד, כשהנגלה השנייה הייתה הנגלה הגדולה (עם אוטו) שהכניסה לדירה חיים (וציוד) באמת. עכשיו הדירה כבר מוכנה למגורים ואפילו כבר אירחה ארוחה ראשונה.

ביום ראשון (מחר) בבוקר מתחיל הקדם-קורס באינפי1 שיימשך כל יום במשך שבועיים, וב-18.10 יצטרפו אליו שאר שיעורי המדמ”ח ופסיכולוגיה. וכך מתחילים, בלי חצוצרות, גם החיים בי-ם וגם הלימודים האקדמאים, שאי”ה יימשכו עם הפסקות החל ממחר בבוקר ועד 2012. מספיק לתהות איך יהיה, תכף נגלה. יאללה בלאגן, או כמו שאמר ג’ק ספארו:

Hello, Beastie!

One thought on “שלום כיתה א’: יריית פתיחה

  1. למה לא הזמנת אותי ליום הראשון שלך באוניברסיטה? אתה לא מחזיק את הקלסר נכון :p

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s