פתיחת שנה”ל: קורס הכנה באינפי

בקול תרועה התחלתי את שנה”ל. לבשתי חולצה יפה, מכנסיים סבירים וסרט יפה לשיער, ופגשתי לראשונה את החברים לספסל הלימודים. הפעם האחרונה שפתחתי שנת-לימודים הייתה כאמור בסתיו 2002, ואין כמו מתמטיקה כדי לפתוח את שנה”ל.

האמת שאין לי הרבה מה לספר – או אולי יש לי, וזו רק השעה. פגשתי אנשים שהכרתי רק בשמם, שהולכים ללמוד איתי; פגשתי חברים מהיחידה שלא ידעתי שהולכים ללמוד איתי בכלל; ופגשתי “סתם אנשים” בכל מיני גדלים וצבעים מרחבי הארץ, שיעצבו את השנה הקרובה. במיוחד ראויים לציון כנרת וברוך שלומדים מתמטיקה/מדמ”ח (בהתאמה) בנוסף לפסיכולוגיה, כלומר בערך יחד איתי, ודילמות הלו”ז שלנו הן זהות. אותי הם מספיק הלחיצו (וקורס ההכנה לאינפי הוא מספיק קשה) שהחלטתי כנראה לדחות את מתמטיקה דיסקרטית לשנה ב’, אם יתנו לי, ולפספס את מבוא לסטטיסטיקה של פסיכולוגיה בשביל עוד שיעור (כלומר, אחד מהשלושה שחייבים להיות בהם) באלגברה ליניארית. בקיצור, קודם תכננתי להשלים לבד מתמטיקה בבית, ועכשיו אני בוחר לנסות להשלים לבד פסיכולוגיה. (סטטיסטיקה כבר למדתי לבד פעם אחת באו”פ, אין סיבה לא לעשות את זה בהוג’י, הא?)

און דה פלאס סייד, אינפי – לפחות ברמה ובקצב שאנחנו עושים בינתיים, שאומרים לי שזה לאט למרות שזה לא מרגיש לאט בשבילי – הרבה יותר כיף ממה שחשבתי. למרות כל הלחץ, אני אפילו נהנה מזה בינתיים באופן מפתיע (כל עוד וכאשר אני מבין מה קורה).

וכמו אתלט מתיימר שגידל עם השנים כרס בורקס ועכשיו חוזר לזירת האימונים, המוח שלי מוריד חלודה לאט-לאט, נזכר מה זה להתאמן וללמוד ולהתאמץ.

וזה רק אחרי שני חצאי-יום של קורס הכנה. Eek.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s