ספיד דייטינג בירושלים

בשיחת חולין בבית-קפה (אודות מקלום גלדוול, ספרו המעולה Blink, תופעת Thin-Slicing ורושם ראשוני באופן כללי) עלה הנושא של ספיד-דייטינג. ספיד דייטינג נולד מתוך התחושה שיש לרובנו בהיכרות עם אדם חדש (נניח, במסיבה, מועדון, או בדייט) שתוך כ-5 דקות את/ה כבר יודע/ת אם יש “קליק” או לא, ואם היית רוצה להמשיך לדבר עם אותו האדם.

הרעיון הוא שיש קבוצה של בנות – נניח, 20 – והן יושבות בשורה (או במעגל. זה לא באמת משנה). מול כל בחורה יושב בחור, והם מנהלים להם מיני-דייט, שנמשך בדיוק 6 דקות מדודות על שעון. בסיום הזמן, כל הבנות נשארות במקום, כל הבנים עוברים מקום אחד שמאלה, וכך כולם מחליפים את הדייט שלהם באדם הבא ומתחילים מההתחלה. כשהערב מסתיים, לאחר כשעה (לעשרה משתתפים) או שעתיים (20) של ספיד-דייטים, התנסית במספר מינידייטים. מתוכם את/ה בוחר/ת (נניח, מסמנת על דף) את רשימת השמות שהיית רוצה להמשיך לדבר איתם – נניח, להחליף איתם טלפון/פייסבוק. גם כל מי שדיברת איתו/ה עושה את אותו הדבר – וכל הבחירות מגיעות למארגנים בלבד. אם יש הדדיות – כלומר, אם גם את/ה וגם הוא/י רוצים להמשיך לדבר זה עם זו (וכמו שאומרים בבית ספר, ‘אם ורק אם’) אז המארגנים נותנים לכל צד את פרטי הקשר של הצד השני, ומשם הכדור אצלם, כשהם שניהםיודעים שהצד השני מעוניין – לפחות לדבר עוד קצת.

למה זה מגניב? כי זה כל הריגוש של דייט, בלי המבוכה. כי אם זה נתקע עם מישהו, אחרי חמש דקות זה נגמר בכל מקרה. כי אין את המבוכה של לבקש מספר. כי אתה יודע שכל מי ששם מספיק מגניב כדי לנסות דברים כאלה גם. כי מספיק לך חמש דקות כדי לדעת אם אתה בעניין, ומספיק לה חמש דקות כדי לדעת אם היא בעניין, ואם שניכם בעניין, אז (ורק אז!) שווה להמשיך. בקיצור, זה מגניב, וממילא כמו שיצא לי להסביר כמה פעמים, המטרה של כל העניין הזה איננה להיות סדנה לאנשים איך להיות מגניבים ועם ביטחון עצמי, אלא לתת לאנשים שכבר כאלו במה להנות קצת. לכל הפחות: חווית פלירטוט אינטנסיבית, סתם בשביל הבידור.

בקיצור, זה מגניב, ואני רוצה לארגן אחד כזה. לרוב זה כמובן באמריקה, ואם בכלל בארץ אז בת”א, ואכן היה יותר קל לארגן את זה בת”א, אבל אני גר בי-ם ולכן אנחנו נהפוך את י-ם למגניבה ונארגן את זה שם. קהל היעד הוא ‘פורום סטודנטים ירושלמים מורחב’, כלומר גילאי אוניברסיטה שלומדים/גרים בי-ם והסביבה. המועד עוד לא נקבע, גם לא המיקום (אבל כנראה שזה יהיה או בדירה שלי ושל קרן, או בגן ציבורי). הרעיון התגלגל רק לפני יום-יומיים בבית קפה והחלטתי שהוא מגניב ושנעשה אותו, ועכשיו אני בשלב של גיוס אנשים (ובדיקת היתכנות, כמובן).

אז זה הרעיון של ספיד דייטינג. כיוון שיצא לי לחזור עליו כמה פעמים, ריכזתי את מירב הסוגיות לעיל. אז אם את או אתה מגניבים ורוצים להשתתף (או לעזור לארגן), תשלחו לי מייל (sella.rafaeli@gmail.com) ואני אעדכן אתכם. אם אתם אינכם מגניבים (היי, זאת לא בושה, אף אחד לא מושלם) ו/או תפוסים-ולא-ליברלים, ו/או אינכם ירושלמים (את זה אפשר לתקן!), אנא הרחיבו זאת לחבריכם הירושלמים-צעירים-רווקים-מגניבים. הדגש על הרעיון, כאמור, הוא טו הב אה גוד טיים. ואם ייצא מזה שיידך – נו, מה טוב.

הדבר הגדול הבא הבא

FAQ (יש לבטא: פאק יו)

קיו: מה יהיה טיב (קרי: “רף האיכות של”) האנשים?

איי: לא יודע. בתקווה סביר, כיוון שאם אתם קורא את הדף הזה ומגיע, אז הוא או מכיר אותי אישית, או מכיר אותי בעקיפין. מצד שני, הוא בטח יהיה יותר טוב מאשר אנשים אקראיים שניגשים אלייך בפאב ומתחילים איתך (וכאמור, אחרי 6 דקות נשמע הבאזר ועוברים הלאה).

קיו: אתה (סלע) משתתף?

איי: תלוי ביחסי הכוחות: אם יהיה חסר בנים, אז כן; אם יהיה חסר בנות, אז לא.

קיו: אני מתפדח לבוא!!! זה לא פדיחות?

איי: לא, תתגבר! זה סתם לכיף ויהיה מצחיק. אם תמצא חברים חדשים מה טוב; אם לא, סתם תהנה ותוכל להגיד שעשית משהו מעניין.

קיו: מתי ואיפה זה אמור להיות?

איי: כאמור, לא יודעים עדיין מתי, ובדירה או גן ציבורי ב-ם, ככה’נ.

לשאלות נוספות אפשר לפנות אליי, כרגיל. למידע נוסף על ספיד-דייטינג אפשר לקרוא בויקיפדיה (אחלה ערך באנגלית), כרגיל. למניעת כאבי בטן קהל הקוראים מתבקש להמנע משתייה משלוליות, כרגיל.

סלע

• 1