בתחילת השנה, נפגשתי עם היועצת למדעי המחשב (פרופ’ אהרונוב) באונ’ העברית כדי שתעזור לי לשלב בין לימודי מדעי המחשב לפסיכולוגיה – בירוקרטית, אקדמית, ומוטיבציונית (אחותו של מוטי לוכים). חוץ מעצה מרכזית של לפרוס את התואר על-פני ארבע שנים (כי אחרת “90% שאתה לא מצליח”) קיבלתי גם אישורים להחלפות קורסים ושאר עצות מועילות. מאז שנה עברה, שנה חלפה, ובשנה הקרובה גם, אנשאללה, יבואו אנשים לשילובים שאינם סטנדרטים (אני היחיד עם האובססיה להיות לא להיות רגיל? נקווה שלא). בכל אופן, פניתי לפרופ’ אהרונוב (שלא תייעץ בשנה הבאה לשנה א’, אלא פרופ’ רוזנשטיין) להגיד לה שאם מגיעים השנה סטודנטים שהולכים לשלב, נניח, פסיכולוגיה ומדמ’ח, אז הם מוזמנים לפנות אליי כדי שאנסה לעזור ממעט הניסיון שצברתי בנישה האקדמית-בירוקרטית הזו (מדובר על לימודים בירושלים, כמובן).
אז: אם אתם הולכים ללמוד פסיכולוגיה-מדמ’ח (או שילוב בעייתי באופן דומה) בשנה הקרובה בירושלים, אתם מוזמנים לפנות אליי (sella.rafaeli@gmail.com) ואנסה לעזור. ולהצעתה של דורית, כמה נקודות על רגל אחת (ואני אשתדל לשמור את זה אובייקטיבי וענייני לנושאים שרלוונטים בפרט למי שעושה שילוב שכזה), לאחר סיום שנה א’ (והבאים כנראה לא יגידו כלום לאנשים שלא לומדים באחד או שני החוגים האלו).
אז, אם אתם הולכים ללמוד פסיכולוגיה ומדמ’ח באונ’ העברית, אני מציע לכם:
פסיכולוגיה:
=======
– אם אתם מסוגלים ללמוד לבד, לפספס הרצאות זה לא נורא. במיוחד בסטטסטיקה, פרופ’ אשר כהן מעלה סיכומים מעולים של כל שיעור (למעשה, אלו לא סיכומים, אלא השיעור במלואו) גם במצגת וגם סיכום טקסטואלי. מהר מאוד תמצאו שלא חובה להגיע לשיעורים עצמם, אלא אפשר ללמוד לבד (כאמור, אם אתם מסוגלים ללמוד לבד). גם ב”יסודות ביולוגיים של ההתנהגות” יש ספר קורס מעולה של ניל קרלסון, שאני ממליץ פשוט לקנות עותק חדש שלו (שעולה איזה 350 שקל, אבל ישמש אתכם לשאר החיים). הקורס חופף אחד לאחד לספר וגם יש לו מצגות משובחות. גם קורס ההמשך של סמסטר ב’ “תהליכים פסיכוביולוגיים” נשען באופן מוחלט על הספר ואפשר לא להגיע לשיעורים בכלל (למרות שגם הפרופסורים שלי וגם ההורים שלי כנראה ייעלבו לשמוע את זה), אם אתם מסוגלים להתמיד וללמוד לבד.
– שיעורי פסיכולוגיה הם כיפיים (כמובן, לעניות דעתי האובייקטיבית). הרבה מהשיעורים אפשר לפספס, אבל חבל – זו נקודת אור בשבוע של מטריצות וגבולות מתכנסים. אפשר כמובן ללמוד הכל (באופן כללי בחיים) מספרים, אבל בחוויה האוניברסיטאית יש מעבר לתוכן האקדמי עצמו. מקצועית, אם תרצו להמשיך בתחום, כדאי גם שיכירו את הפרצוף והשם שלכם, כמובן. (וגם, 90% נשים, הישג מרשים לכל הדעות)
– אין כמעט תרגילים לאורך השנה, אבל צריך להגיע למבחן בתנופה (כלומר, כשיודעים כל פסיק מהחומר). כלומר, אפשר פחות להשקיע לאורך השנה, אבל צריך שיהיו כמה ימים ללמוד למבחנים (אז תסתכלו על לוח הבחינות מראש!).
– לחלק גדול מהקורסים אין דרישות קדם ואפשר לקחת אותם בכל שנה. אל תפחדו לקחת התפתחותיים בשנה א’, נניח, וקוגניטיביים רק בשנה ג’.
– באופן מצער (ומרגיז), האונ’ העברית לא מעבירה את הקורס ‘מבוא לפסיכולוגיה’. אם יש לכם אפשרות לקחת אותו מהאוניברסיטה הפתוחה, אני ממליץ בחום – הוא משנה את הגישה כולה ללימודי פסיכולוגיה, בעיניי. (קשה ללמוד על ההבדל בין פרויד לביהייביוריזם, כשלא יודעים מה זה ביהייביוריזם, נניח).
– הג’ימייל האגדי (והמושפל) psicho567@gmail.com פינה את מקומו לאתר החוגי המפואר, http://psicho567.wordpress.com. תמצאו בו סיכומים והעשרה ושאר ירקות.
מדמ’ח:
=====
– תשקלו ברצינות לפרוס את התואר על-פני ארבע שנים (או לעבוד מאוד קשה).
– אם פורסים לארבע שנים ואם לא, תדחו קורסים לשנים מתקדמות. המבנה של חלוקת הנקודות של פסיכולוגיה ומדמ’ח גורר שבשנה ג’ של מדמ’ח (אם אתם לוקחים את הקורסים בשנים שאמורים לקחת אותם) אין כמעט שום דבר. בהחלט מתבקש לדחות קורסים כך שתהיינה שלוש שנים ממוצעות, במקום שנה א’ ו-ב’ מטורפות ושנה ג’ כמעט ריקה. תחקרו את השנתון לעומק לצורך זה.
– אל תפספסו הרצאות של ליניארית ודיסקרטית – פשוט כי מלמדים את זה בלי ספר קורס, והאונ’ לא מציעה שום סיכומים ושום כלום, אז זה או להיות בכיתה או לרוץ אחרי צילומים של אנשים אחרים (בעלי איכות משתנה, ולכו תדעו). בקיצור – לא כדאי לפספס.
– כנראה שיציעו לכם להחליף את אינפי1 ואינפי2 במת’פ ובאינפי למדעים, שנחשבים קצת יותר קלים וגם עשויים (אין לדעת) לא להתנגש לכם עם שיעורי פסיכולוגיה. בשורה התחתונה אני ממליץ כן לבצע את ההחלפה הזו, אך לקחת בחשבון שגם מת’פ ואינפי למדעים הם קורסים קשים מאוד(!) ותובעניים מאוד בזמן. ישנה גם סבירות גבוהה שמת’פ ואינפי למדעים (שהם בעצם קורסים של פיסיקה והנדסה, ולא של מדעי המחשב) יתנגשו עם קורסים של מדעי המחשב (למשל, עם ליניארית2 בסמסטר ב’). זה מאוד לא נעים (במיוחד, כאמור, כי אין לליניארית2 אף ספר קורס) אבל ניתן לצליחה.
– אם אתם דוחים קורס אחד, אני מציע להתחיל מלדחות את מת’פ לסמסטר א’ של שנה ב’; תהיו עדיין עם השנתון שלכם (כי רבים עושים זאת), וזה לא גורר בהכרח לפרוס את התואר על-פני ארבע שנים, ואפילו לא להזיז קורסים לשנה ג’ (למרות שכאמור, זה מומלץ מאוד).
– שיעורי מדמ’ח אינם כיפים, לפחות לא לרוב האנשים (כמובן, לעניות דעתי האובייקטיבית). הם גם מאוד קשים. גם אם הבגרויות רצו לכם בקלות והפגזתם בפסיכומטרי, קחו בחשבון שזה מסע לא קל.
– יש תרגיל שבועי בכל קורס, שייקח לכם בין כמה שעות לכמה ימים. משקל ציוני התרגילים בציון הסופי זניח, אבל חלק ניכר מהלימוד מתבצע דרך התרגילים, ולכן השקעה שוטפת היא הכרחית. לדעתי (השנויה במחלוקת) הימים לפני המבחן הם חשובים ללמידה, אבל הרוב נקבע לאורך השנה, ובימים לפני המבחן לא צפוי שינוי דרמטי: השקעה לאורך השנה חשובה יותר מאשר ישר לפני המבחן.
– אם אתם לא דוחים אף קורס משנה א’ לשנים הבאות, ובמיוחד אם חזרתם מטיול ארוך בחו’ל, ובפרט במיוחד אם יש לכם אגו נפוח ואתם חושבים שאתם חכמים נורא – תתכוננו לעבוד ממש קשה.
כללי:
===
– הקפיצה בין הקמפוסים לא נוראית. השאטל ממש מעולה וסוגר את כל הפינות האלו (חוץ מלהגיע הביתה אחרי הלימודים). חינם, בדיוק בזמן, פרפקטו.
– את אף אחד באוניברסיטה (ברמת המזכירות) זה לא מעניין שקורסים שלכם יתנגשו. כלומר, זב’שכם שלקחתם שילוב חריג. יועצים כן יגלו הבנה ולעיתים יאפשרו להחליף קורסים (אינפי1 ו-2 במת’פ ואינפי למדעים בפרט, וראו לעיל).
– אני מציע לעשות כל שביכולתם לא להסתמך על מועדי ב’ של סמסטר א’, כי הם יוצאים באמצע סמסטר ב’ ומפריעים (מאוד) ללימודים בסמסטר ב’. מועדי ב’ של סמסטר ב’ יותר נוחים, שכן הם בקיץ ופחות מתנגשים עם הלימודים השוטפים.
– פורום תפוז של האוניברסיטה העברית הוא המקום הטוב ביותר למצוא עצות, עזרה ותשובות, בכל נושא.
– לכו על זה, ואל תפחדו. פסיכולוגיה ומדמ’ח זה שילוב מעולה והפיצול בין הקמפוסים רק מחדד את הייחוד של כל פקולטה, ובכל מקום יש אווירה שונה באופן מהותי. השילוב יעשה אתכם טובים ועשירים יותר בכל תחום בנפרד ובוודאי ביחד.
(אם יש לקוראים עצות נוספות להוסיף – כזכור, בפרט למי שבא לעשות שילוב שכזה בין 2 הקמפוסים – הוא מוזמן להוסיף בתגובות)
כל הכבוד לצה’ל.
סלע
