Month: August 2010

עצות איך לשלב לימודי פסיכולוגיה ומדמ’ח באונ’ העברית

בתחילת השנה, נפגשתי עם היועצת למדעי המחשב (פרופ’ אהרונוב) באונ’ העברית כדי שתעזור לי לשלב בין לימודי מדעי המחשב לפסיכולוגיה – בירוקרטית, אקדמית, ומוטיבציונית (אחותו של מוטי לוכים). חוץ מעצה מרכזית של לפרוס את התואר על-פני ארבע שנים (כי אחרת “90% שאתה לא מצליח”) קיבלתי גם אישורים להחלפות קורסים ושאר עצות מועילות. מאז שנה עברה, שנה חלפה, ובשנה הקרובה גם, אנשאללה, יבואו אנשים לשילובים שאינם סטנדרטים (אני היחיד עם האובססיה להיות לא להיות רגיל? נקווה שלא). בכל אופן, פניתי לפרופ’ אהרונוב (שלא תייעץ בשנה הבאה לשנה א’, אלא פרופ’ רוזנשטיין) להגיד לה שאם מגיעים השנה סטודנטים שהולכים לשלב, נניח, פסיכולוגיה ומדמ’ח, אז הם מוזמנים לפנות אליי כדי שאנסה לעזור ממעט הניסיון שצברתי בנישה האקדמית-בירוקרטית הזו (מדובר על לימודים בירושלים, כמובן).

אז: אם אתם הולכים ללמוד פסיכולוגיה-מדמ’ח (או שילוב בעייתי באופן דומה) בשנה הקרובה בירושלים, אתם מוזמנים לפנות אליי (sella.rafaeli@gmail.com) ואנסה לעזור. ולהצעתה של דורית, כמה נקודות על רגל אחת (ואני אשתדל לשמור את זה אובייקטיבי וענייני לנושאים שרלוונטים בפרט למי שעושה שילוב שכזה), לאחר סיום שנה א’ (והבאים כנראה לא יגידו כלום לאנשים שלא לומדים באחד או שני החוגים האלו).

אז, אם אתם הולכים ללמוד פסיכולוגיה ומדמ’ח באונ’ העברית, אני מציע לכם:

פסיכולוגיה:
=======
– אם אתם מסוגלים ללמוד לבד, לפספס הרצאות זה לא נורא. במיוחד בסטטסטיקה, פרופ’ אשר כהן מעלה סיכומים מעולים של כל שיעור (למעשה, אלו לא סיכומים, אלא השיעור במלואו) גם במצגת וגם סיכום טקסטואלי. מהר מאוד תמצאו שלא חובה להגיע לשיעורים עצמם, אלא אפשר ללמוד לבד (כאמור, אם אתם מסוגלים ללמוד לבד). גם ב”יסודות ביולוגיים של ההתנהגות” יש ספר קורס מעולה של ניל קרלסון, שאני ממליץ פשוט לקנות עותק חדש שלו (שעולה איזה 350 שקל, אבל ישמש אתכם לשאר החיים). הקורס חופף אחד לאחד לספר וגם יש לו מצגות משובחות. גם קורס ההמשך של סמסטר ב’ “תהליכים פסיכוביולוגיים” נשען באופן מוחלט על הספר ואפשר לא להגיע לשיעורים בכלל (למרות שגם הפרופסורים שלי וגם ההורים שלי כנראה ייעלבו לשמוע את זה), אם אתם מסוגלים להתמיד וללמוד לבד.
– שיעורי פסיכולוגיה הם כיפיים (כמובן, לעניות דעתי האובייקטיבית). הרבה מהשיעורים אפשר לפספס, אבל חבל – זו נקודת אור בשבוע של מטריצות וגבולות מתכנסים. אפשר כמובן ללמוד הכל (באופן כללי בחיים) מספרים, אבל בחוויה האוניברסיטאית יש מעבר לתוכן האקדמי עצמו. מקצועית, אם תרצו להמשיך בתחום, כדאי גם שיכירו את הפרצוף והשם שלכם, כמובן. (וגם, 90% נשים, הישג מרשים לכל הדעות)
– אין כמעט תרגילים לאורך השנה, אבל צריך להגיע למבחן בתנופה (כלומר, כשיודעים כל פסיק מהחומר). כלומר, אפשר פחות להשקיע לאורך השנה, אבל צריך שיהיו כמה ימים ללמוד למבחנים (אז תסתכלו על לוח הבחינות מראש!).
– לחלק גדול מהקורסים אין דרישות קדם ואפשר לקחת אותם בכל שנה. אל תפחדו לקחת התפתחותיים בשנה א’, נניח, וקוגניטיביים רק בשנה ג’.
– באופן מצער (ומרגיז), האונ’ העברית לא מעבירה את הקורס ‘מבוא לפסיכולוגיה’. אם יש לכם אפשרות לקחת אותו מהאוניברסיטה הפתוחה, אני ממליץ בחום – הוא משנה את הגישה כולה ללימודי פסיכולוגיה, בעיניי. (קשה ללמוד על ההבדל בין פרויד לביהייביוריזם, כשלא יודעים מה זה ביהייביוריזם, נניח).
– הג’ימייל האגדי (והמושפל) psicho567@gmail.com פינה את מקומו לאתר החוגי המפואר, http://psicho567.wordpress.com. תמצאו בו סיכומים והעשרה ושאר ירקות.

מדמ’ח:
=====
– תשקלו ברצינות לפרוס את התואר על-פני ארבע שנים (או לעבוד מאוד קשה).
– אם פורסים לארבע שנים ואם לא, תדחו קורסים לשנים מתקדמות. המבנה של חלוקת הנקודות של פסיכולוגיה ומדמ’ח גורר שבשנה ג’ של מדמ’ח (אם אתם לוקחים את הקורסים בשנים שאמורים לקחת אותם) אין כמעט שום דבר. בהחלט מתבקש לדחות קורסים כך שתהיינה שלוש שנים ממוצעות, במקום שנה א’ ו-ב’ מטורפות ושנה ג’ כמעט ריקה. תחקרו את השנתון לעומק לצורך זה.
– אל תפספסו הרצאות של ליניארית ודיסקרטית – פשוט כי מלמדים את זה בלי ספר קורס, והאונ’ לא מציעה שום סיכומים ושום כלום, אז זה או להיות בכיתה או לרוץ אחרי צילומים של אנשים אחרים (בעלי איכות משתנה, ולכו תדעו). בקיצור – לא כדאי לפספס.
– כנראה שיציעו לכם להחליף את אינפי1 ואינפי2 במת’פ ובאינפי למדעים, שנחשבים קצת יותר קלים וגם עשויים (אין לדעת) לא להתנגש לכם עם שיעורי פסיכולוגיה. בשורה התחתונה אני ממליץ כן לבצע את ההחלפה הזו, אך לקחת בחשבון שגם מת’פ ואינפי למדעים הם קורסים קשים מאוד(!) ותובעניים מאוד בזמן. ישנה גם סבירות גבוהה שמת’פ ואינפי למדעים (שהם בעצם קורסים של פיסיקה והנדסה, ולא של מדעי המחשב) יתנגשו עם קורסים של מדעי המחשב (למשל, עם ליניארית2 בסמסטר ב’). זה מאוד לא נעים (במיוחד, כאמור, כי אין לליניארית2 אף ספר קורס) אבל ניתן לצליחה.
– אם אתם דוחים קורס אחד, אני מציע להתחיל מלדחות את מת’פ לסמסטר א’ של שנה ב’; תהיו עדיין עם השנתון שלכם (כי רבים עושים זאת), וזה לא גורר בהכרח לפרוס את התואר על-פני ארבע שנים, ואפילו לא להזיז קורסים לשנה ג’ (למרות שכאמור, זה מומלץ מאוד).
– שיעורי מדמ’ח אינם כיפים, לפחות לא לרוב האנשים (כמובן, לעניות דעתי האובייקטיבית). הם גם מאוד קשים. גם אם הבגרויות רצו לכם בקלות והפגזתם בפסיכומטרי, קחו בחשבון שזה מסע לא קל.
– יש תרגיל שבועי בכל קורס, שייקח לכם בין כמה שעות לכמה ימים. משקל ציוני התרגילים בציון הסופי זניח, אבל חלק ניכר מהלימוד מתבצע דרך התרגילים, ולכן השקעה שוטפת היא הכרחית. לדעתי (השנויה במחלוקת) הימים לפני המבחן הם חשובים ללמידה, אבל הרוב נקבע לאורך השנה, ובימים לפני המבחן לא צפוי שינוי דרמטי: השקעה לאורך השנה חשובה יותר מאשר ישר לפני המבחן.
– אם אתם לא דוחים אף קורס משנה א’ לשנים הבאות, ובמיוחד אם חזרתם מטיול ארוך בחו’ל, ובפרט במיוחד אם יש לכם אגו נפוח ואתם חושבים שאתם חכמים נורא – תתכוננו לעבוד ממש קשה.

כללי:
===
– הקפיצה בין הקמפוסים לא נוראית. השאטל ממש מעולה וסוגר את כל הפינות האלו (חוץ מלהגיע הביתה אחרי הלימודים). חינם, בדיוק בזמן, פרפקטו.
– את אף אחד באוניברסיטה (ברמת המזכירות) זה לא מעניין שקורסים שלכם יתנגשו. כלומר, זב’שכם שלקחתם שילוב חריג. יועצים כן יגלו הבנה ולעיתים יאפשרו להחליף קורסים (אינפי1 ו-2 במת’פ ואינפי למדעים בפרט, וראו לעיל).
– אני מציע לעשות כל שביכולתם לא להסתמך על מועדי ב’ של סמסטר א’, כי הם יוצאים באמצע סמסטר ב’ ומפריעים (מאוד) ללימודים בסמסטר ב’. מועדי ב’ של סמסטר ב’ יותר נוחים, שכן הם בקיץ ופחות מתנגשים עם הלימודים השוטפים.
– פורום תפוז של האוניברסיטה העברית הוא המקום הטוב ביותר למצוא עצות, עזרה ותשובות, בכל נושא.

– לכו על זה, ואל תפחדו. פסיכולוגיה ומדמ’ח זה שילוב מעולה והפיצול בין הקמפוסים רק מחדד את הייחוד של כל פקולטה, ובכל מקום יש אווירה שונה באופן מהותי. השילוב יעשה אתכם טובים ועשירים יותר בכל תחום בנפרד ובוודאי ביחד.

(אם יש לקוראים עצות נוספות להוסיף – כזכור, בפרט למי שבא לעשות שילוב שכזה בין 2 הקמפוסים – הוא מוזמן להוסיף בתגובות)

כל הכבוד לצה’ל.
סלע

Advertisements

ספר-עזר לליניארית1 למתמטיקאים, סטטוס אוגוסט 2010

כפי שחלקכם יודע, אני עובד מזה זמן על ריכוז כל החומר שצריך לדעת עבור הקורס ליניארית1 למתמטיקאים באונ’ העברית (80134). אחרי תלאות בירוקרטיות שבהן למדתי למה חשוב לא לטעות במספר הסניף של חשבון הבנק שלך, אפילו קיבלתי לא מעט כסף (לא מעט, ביחס לעובדה שאני מובטל כבר שנתיים, בכל אופן) בשביל זה, אז עכשיו אני בכלל מרגיש מחויב.

(למי שלא יודע על מה אני מדבר, הנה סיכום של הנושא:

https://sellarafaeli.wordpress.com/2010/03/25/מערכי-שיעור-בגבעת-רם/)

כבר יש מוצר כמעט מוגמר – לכל הפחות, מוגמר ככל האפשר לפני שיתחיל הסמסטר, ואנשים יתחילו להשתמש. שהרי, הנפלאות של המאה ה-21 היא שאני יכול לפרסם מסמך, ועם ההערה הראשונה (והאחרונה) לעדכן אותו כך שיהיה טוב ומתאים יותר. (זאת בניגוד, נניח, לדבר היחיד שמתקרב להיות ספר קורס של ליניארית למתמטיקאים – ספרו של פרופ’ עמיצור, שכנראה היה מתמטיקאי מעולה ואולי הספר אף היה מוצלח בשנות השישים כאשר הוא נכתב, אך איננו רלוונטי בסטנדרטים כיום).

חסרות עוד כמה הגדרות (בסיס, תלות ואי-תלות ליניארית, העתקה ליניארית), אבל המטרה העיקרית ששמתי לעצמי היא המשפטים וההוכחות – להגיע למצב שאדם לא צריך להסתמך על הסיכומים שלו לאורך השנה, ולא צריך לרוץ לצלם מחברות של זאתי-שמסכמת-יפה (זה מה שעשיתי בכיתה י”א, וקצת מביך שעדיין צריך לעשות את זה באוניברסיטה).

המוצר עד כה, להורדה כ-pdf:
http://cid-0bc8dd21e33b0f9f.office.live.com/self.aspx/Math/Nihul%20Yeda%20Linearit/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%20%d7%a1%d7%a4%d7%a8%20%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%aa%2028.8.2010.pdf

בנוהל, הארות והערות תתקבלנה בברכה; כל הכבוד לצה’ל, תחי מדינת ישראל.

כמעט שכחתי כמה אפשר להתרגש מהעבודה (או: איך נזכרתי שניהול ידע זה אדיר)

אחרי שנה של סחל’ה (ככה כותבים את זה? נו, מה שנשאר בתחתית של בקבוק מיץ) ועיסוק בקשקושים לא מעניינים וחסרי תכלית, כבר כמעט שכחתי מה זו תשוקה מקצועית אמיתית. הערב יצא לי להיזכר. חבר מהצבא, שהיום לומד בטכניון (זה כמעט רידנדנסי, ואיזה כיף זה לכתוב את המילה הזו בעברית) התקשר לבקש עזרה בתחום שקרוב לליבי (ניהול ידע בכלל, ו-ויקים בפרט), תחום שידוע לכל מי שעבד איתי בצבא שיש לי בו ניסיון רב. כיוון שבזמן שהתקשר הייתי עסוק בלהנציח את עוולות הכיבוש בנסיעה ב-443 (נו, אספתי חברה מהעיר מודיעין, מה אפשר לעשות) וכיוון שממילא אני לא אוהב לדבר בטלפון ובטח שלא שיחות מקצועיות ארוכות, ביקשתי מעמרי (זה החבר, אם לא הסקתם זאת לבד) שישלח לי מייל; זו הדרך לתקשר איתי, אמרתי לו.

התעכבתי ביום במענה, וכשהתיישבתי לענות למייל, הופתעתי מהאורך שיצא (TWGDS, כמובן). אחרי שכתבתי כאלף מִילים,
הרגשתי את התחושה שחסרה לי כבר שנה שלמה – תשוקה אמיתית והתרגשות מתחום מקצועי. ניהול ידע! זה כה אדיר! וויקים! בלוגים! להקים אתרים! מסדי נתונים! CMS!

בכל אופן, להלן מצורפת התכתובת (עד כה). גם לצרכי שימור והפצת ידע (כדי שבפעם הבאה שמישהו ישאל, אני אוכל להפנות אותו לפה, כמובן), וגם כי זה נראה לי מסמך אנושי מעניין (לגבי עצמי, כמובן. מה יכול להיות יותר מעניין?), שכן אלו המילים המתלהבות (מקצועית) הראשונות שזכור לי שכתבתי מזה זמן רב. בנימה אישית זו, זה גם מזכיר לי שוב שבתהיה ה….אין דרך להגיד את זה בעברית, gnawing, הקבועה לגבי מה לעשות בעתיד (“כשאהיה גדול”) – אני כבר יודע שיש לפחות תחום אחד שפשוט עושה לי את זה.

איזה כיף להיזכר שאפשר ככה ליהנות מהעבודה. עוד יבוא יום…

===========================================

2010/8/15 From: Omri ___

אמן סלע.

אני עושה לי איזה פרוייקט לקיץ. אני רוצה להקים מסד נתונים על מוזיקה שמתוחזק ע”י קהילה.
הבנתי שיש הרבה מאוד וריאציות למנוע של ויקי, ושאולי אחת מהן יכולה להתאים לי.
אני מניח שאתה מכיר כמה חלופות, היות ו[התייחסות לדברים מהצבא].

המסד יהיה מאוד דומה ל-***** בעיקרו, או אפילו ***** אם תרצה. כלומר המידע עצמו יהיה טבלאי ולא טקסטואלי, אם כי אולי אני אייצר דפי טקסט מהמידע הזה והם כן ייראו כמו “ערכים”.
כבר בשלב זה – נראה לי שויקיפדיה כנראה לא תתאים לעניין. מסכים איתי?

בכל מקרה אני רוצה ללמוד גם על מודל הניהול של ויקי וליישם אצלי:
עריכות, גלגול לאחור, דפי דיונים – הייתי רוצה להבין טוב יותר איך עובד העניין הזה, גם ברמת מסד הנתונים.

אשמח אם תוכל:
1. לספר לי על זה, או
2. לשלוח לי כמה קישורים רלוונטים, או
3. להפנות אותי למישהו שמבין יותר טוב

תודה רבה אחי!
🙂

================================

from Sella Rafaeli
to Omri ___
date Mon, Aug 16, 2010 at 11:02 PM
subject Re: ויקי-מוסיקה
mailed-by gmail.com

הממ… אוקיי. אני אענה בכמה מישורים, ובעיקר אפנה אותך למקומות נוספים בהם תוכל ללמוד עוד (רמז: גוגל ו-ויקיפדיה), ואני מקווה שזה בערך מה שאתה מחפש. אם משהו אחר, אז תגיד.

אכן יש כמה סוגים שונים של ויקי. אני מומחה בעיקר למדיה-ויקי, שהוא סוג הויקי שעליו יושבת ויקיפדיה. (קצת הבהרת טרמינולוגיה: “ויקיפדיה” הוא שם של אתר, שהוא ויקי [סוג של אתר], ובפרט מדיהויקי Mediawiki, שהוא סוג של ויקי). אם אתה רוצה מידע טבלאי אז מדיה-ויקי זה באמת קצת אובר-קיל, וזה לא מה שהם מצטיינים בו.

לא נשמע לי שמה שאתה צריך זה ויקי, אבל לצורך העניין, תסתכל על זה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Comparison_of_wiki_software

זה סיכום של כל סוגי הויקי, ומה טוב ולא טוב בכל אחד מהם.

יש אינסוף מערכות ניהול תוכן (Content Management Systems, CMS) ולכל אחת יתרונות וחסרונות. אפשר להתבחבש בזה עד אינסוף; אפשר לעשות בזה תואר, אפשר להיגרר לפורומים באינטרנט ולחפור על זה… אין לזה סוף, והשאלה היא מה המטרה שלך.

אם אתה רוצה להקים אתר על מוזיקה (כלומר, אם זו המטרה העיקרית) אז ראשית שאל את עצמך האם יש הצדקה (וסיכוי בכלל) לפתוח אתר חדש. יש אינספור אתרים על מוזיקה, וחלקם מוצלחים מאוד. אולי עדיף לחבור לאתר קיים? יש כמה אתרים סטארט-אפיים ואני בטוח שהם ישמחו לעזרה של סטודנט בטכניון תסתכל למשל על http://mima.co.il/, אתר חמוד מאוד (ולא כ’כ מוכר) שמוקדש לטריוויה על שירים. הוא קצת דומה ל-songfacts האמריקאי, שהוא כמובן כבר אתר רציני מאוד. שרוצה להתנדב בחינם וללמוד איך לשפר את האתר שלהם. זה הזמן להזכיר שכל אתר כמו סונג-פקטס (וכך גם לגבי *****) הוא פרויקט תוכנה רציני שלוקח הרבה אנשים עם ניסיון וזמן, ולא משהו שסביר שסטודנט ירים לבדו בקיץ. זה לא אומר לדכא את רוחך, רק לשים בפרופורציה שנדרש עבודה וזמן כדי להגיע לדברים האלה. אתה בחור מוכשר ואין סיבה שלא תלמד איך לעשות את כל הדברים האלה, רק דע שהיריעה גדולה. אבל על כך ראה גם בהמשך.

אני אעיר הערה משמעותית: בדיוק לפני שנתיים, כשהייתי על סף שחרור מהצבא, עסקתי במשהו דומה מאוד: היה לי זמן פנוי, והיה לי חלום להקים אתר על מוזיקה. בפרט, רציתי אתר שיספק הסברים לשירים. כלומר, “על מה השיר נכתב”, ולמה האמן מתכוון במילים שהוא כתב. זה תמיד העסיק אותי, והפריע לי שכ’כ קשה למצוא על זה חומר. בד בבד, רציתי באמת ללמוד קצת איך ‘הדברים האלה עובדים’ – אתרים, ויקים, מסדי נתונים, וכו’… השקעתי בזה זמן ומאמץ (וכסף, למרות שבדיעבד בלי סיבה). קניתי דומיין, hesber.com, ואירחתי עליו כל מיני דברים. זה לא טריוויאלי (למי שלא יודע איך עושים את זה) ואכן הייתה עקומת למידה. אם תלך לדומיין אתה עדיין יכול לראות לינק לויקי הזה (למרות שמסד הנתונים שלו התחרבש מאז ולכן הרוב שם זבל. החלום שלי, מיותר לציין, לא התגשם, אבל ‘מימה’ הם תחליף לא רע) ולעוד מיני-פרויקטים שאירחתי עליו; חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ארוך. בין השאר הבלוג שלי בדרא’מ היה עליו, ולדעתי עדיין קיים (http://www.hesber.com/blog, לקריאה משובחת).

בלוגים, אגב, הם פלטפורמה מצוינת ל’אתר’ קטן (מהסוג שמקימים בחינם וצ’יק-צ’ק, ומכיל הרבה אופציות אוטומטיות לקנפוג). הכוונה לפלטפורמה של בלוג, שאיתה עושים מה שרוצים (ולאו דווקא כותבים בלוג). אם אתה מקים בלוג בעצמך, אז יש את כל התהליך הקבוע של הקמת מסד נתונים וכו’ (אני אבהיר, אם אתה לא יודע, שכל הדברים האלה לא דורשים ידע טכני מעמיק, ורובם קיימים כאופציה אוטומטית ברוב אתרי האירוח. רק צריך ללמוד עם לעבוד עם אתרי אירוח וכיו’ב – לא הכי קשה, לא הכי קל. עם סבלנות ויזע הכל מגיע).

הנה לדוגמא האתר של הועד החוגי של החוג לפסיכולוגיה באונ’ שלי, שאני ‘הקמתי’ (זה לקח בדיוק 3 לחיצות עכבר): http://psicho567.wordpress.com/. יש שם אפילו לינק לויקי (של מישהו אחר) על פסיכולוגיה, אם זה מעניין אותך – כמובן שגם ויקים הם מצוינים בתור אתרים.

טוב, אז לאן הגענו? אני מקווה שנתתי לך כמה פוינטרים. אם תגיד לי ביתר פירוט מה אתה מחפש, אני אוכל לענות באופן יותר ספיציפי. בפרט, אם אתה רוצה להקים אתר, אז בוודאי שכדאי לך להיסגר על בדיוק-בדיוק מה אתה רוצה לעשות לפני שאתה בוחר את הכלי. מצד שני, אם אתה רוצה בעיקר ניסיון, אז אני מציע לך בהחלט להקים ויקי ו/או בלוג על דומיין משל עצמך. זה לא צריך לקחת יותר מדי זמן, וזה תהליך למידה מעולה. בכלל, הדבר הכי חשוב ללמוד הוא איך ללמוד לבד. אפשר ללמוד הכל לבד: גוגל הוא חברך, ויש בו באמת הכל. גם בויקיפדיה יש לא מעט, ובפרט בכל מה שקשור לויקים.

לסיכום, אני ממליץ לך להציב לעצמך יעד (ראשוני): להקים ויקי/בלוג על דומיין משלך (עם כתובת נורמלית פלוס-מינוס). חיפוש קל בגוגל ייתן לך איך להתחיל. (אגב, הכל-הכל יש בחינם. אל תוציא שקל על זה, חוץ משעות השקעה, לפחות בהתחלה.). בדרך תלמד את כל הדברים שציינת, ועוד.

אז,
1. סיפרתי לך על זה.
2. קישורים רלוונטים: א. http://www.google.com, ב. http://en.wikipedia.org. כל דבר שתרצה לדעת, יש בשניהם.
3. אני כנראה האדם המתאים מאוד לשאלות כאלו (אלא אם בא לך לשכור חברה בכסף רב. אני לא ממליץ.), לפחות מבין מי שאני מכיר.

מקווה שעזרתי, ובהצלחה.

סלע

===================

אם אני חושב בשפות שונות, משמע אני קיים בשפות שונות? או שזה לא עובד ככה?

חברתי לספסל הלימודים, גלית, לומדת גם בלשנות (מוטו: “אנחנו לא אומרים מה נכון או לא נכון, אנחנו חוקרים תופעות שמקורן בשפה”). כעבודת גמר במסגרת הקורס ‘לשונות במגע’, הוחמאתי לגלות (הבנתם? “לגלות”? אחח..) כי גלית בחרה לעשות את עבודתה על הבלוג הזה ממש, ובפרט על האינטראקציה (למה לא ‘מגע’?) בין שפות שונות באותה הקורפוס (ואחרי שתוגש, אני אלנקק אליה, כדי להנציח בארכיון האינטרנט האל-זמני את תהילתי האקדמית הראשונית).

אז מעבר לטפיחת האגו, אני אכן תמיד אהבתי שפות. מספיקה הצצה ברשימת הפוסטים האחרונים כדי לראות שאני אוהב להחליף בין שפות; בטח ובטח שבפוסטים שונים, אבל גם באותו הפוסט ואפילו לעיתים באותו המשפט – כדי לעקוב באמת, חייבים לשלוט ברמה סבירה לפחות באנגלית ובעברית. טוב, מן הסתם, למרות הניסיון שלי עם ספרדית, הרומן עם הערבית והפלירטוט עם גרמנית, מובן שאנגלית ועברית הם הלחם והחמאה עליהם גדלתי.

נולדתי בארה’ב, והעברתי מספר שנים (לא בבת אחת) כילד גם בארה’ב (אם כי המרחק בין מקום הלידה למקום בו גדלתי הוא בערך המרחק מחיפה לקזבלנקה.. אמנם קוריוז, אבל אם כבר בשפות עסקינן, ונו, איכשהו אפשר היה לקשר את זה עם איזו קלישאה אמורפית. לא חשוב, לענייננו). כתוצאה, גדלתי בסביבה די מוקפת אנגלית ועברית כאחת.

מן המפורסמות הוא שלהגיע לשליטה ‘טבעית’ בשפה חייבים לגדול איתה (או כך טוענים, בכל אופן. אני טוען שלהגיע לרמת שוטפוּת המקבילה דה-פקטו לכל דובר טבעי אפשר גם דרך לימוד). ובפרט, שבי-לינגואליות מילדות מוקדמת מביאה להבדל בסדר גודל ביכולת (הכללית) לרכוש שפה (גם בבגרות). נשמע הגיוני: בעצם החשיפה ליותר מפרדיגמה תחבירית אחת, היכולת המופשטת לרכישת כללים נוספים מתפתחת בגיל הרך בו הכל עוד אפשרי להבנה. שלא לדבר על אוצר מילים, כמובן. אומרים שאחד המדדים לדו-לשוניות אמיתית היא היכולת להחליף בין שפות תוך-כדי משפט; מילה-עברית-מילה-אנגלית; ולשמור על הרצף הלוגי. (מהעבודה של גלית, מסתבר שהשם הרשמי לתופעה הזו היא ‘חילופי צופן’. נו, שיהיה)

עבורי באופן אישי, המבחן המעניין תמיד היה משהו אחר (ואולי זה עוד מצביע על למה גלית לומדת בלשנות ואני לומד פסיכולוגיה): האם אתה מגיע למצב שבו אתה *חושב* בשפה מסוימת, באופן אוטומטי. אני באופן אישי חושב, כמובן, בעברית. מצד שני, אני מדבר גם בעברית (כל היום). כשאני עובר לסביבה דוברת אנגלית לתקופה ממושכת, אני כמובן עובר לדבר אנגלית. לרוב לוקח לי זמן להסיר את החלודה ולחזור לאנגלית שוטפת (אזכיר, גדלתי עם אנגלית, כך שהיא כמו עברית בשבילי, לקרוא, לכתוב, וגם לדבר). יחד עם החזרה של מילים פחות-נפוצות והמבטא שמשתפשף, שמתי לב שגם תהליך החשיבה עובר עם הזמן (תוך שבועות בודדים) לחשיבה באנגלית. זה לא מפתיע: יש הקבלה ישירה בין מחשבות אבסטרקטיות (“רק בראש”) לבין דמיון דיבור – במובן מסוים, לעיתים קרובות המחשבות הן פשוט משפטים שנאמרים רק בראש. (סוג של הגדרה לילדים של מהות המחשבה; ייתכן שתכיפות מחשבות ‘מילוליות’ שכאלו משתנה מאדם לאדם. אצלי, בכל אופן, נדמה לי שזה הסוג השולט) ככזה, לא פלא שאם ביום-יום הפה דובר שפה אחת, והראש מתַרְגל ומִתְרַגל למילים בשפה מסוימת, גם המחשבות נודדות בעקבותיו. אני זוכר שאחרי 8 חודשים של ספרדית, התחלתי לחשוב לפרקים בספרדית.

טוב, לא הייתה פואנטה נקודתית. העבודה של גלית סתם הציתה כמה דברים שהתחשק לי לומר (וכן לבחון את מודול הכתיבה החדש של הבלוג; גם זה חשוב). הערות תתקבלנה בברכה (עדיף בפייסבוק).

אסטה לה פרוקסימה בס,
סלע