לפרסם מחקר בפסיכולוגיה. פרק א’

אני רוצה לנסות לפרסם מאמר מדעי בפסיכולוגיה, שמסתמך על ניסוי שעשינו. טוב, ככה בעצם זה התחיל:
1. הניסוי עצמו, ברמת אבסטרקט:

Abstract – The widely known ‘Halo Effect’ is known to influence the way
an individual is perceived as a whole by certain traits that individual
possesses. Especially well-known is the effect in which physically attractive
individuals are perceived to be ‘nicer’ and more prosocial. In a widespread
(N=399) study, a newly-devised test (description-photo test) was used to
examine the opposite hypothesis: that perceiving an individual as nice
and prosocial will cause later assessments of his/her physical
attractiveness to be higher. On each trial, participants were presented
with a description of an individual which depicted him/her as pro/anti-
social, and were later asked to rank that individual’s attributes such as
prosocialness and physical attractiveness. The results supported the
hypothesis: Photos of individuals portrayed as prosocial were ranked as
significantly better-looking than the same photos when portrayed as
antisocial.
2. רקע
בקורס ‘שיטות מחקר’ בחוג לפסיכולוגיה באונ’ העברית (בשנה ב’ של תואר ראשון) התלמידים נדרשים ליצור פוסטר אקדמי (http://he.wikipedia.org/wiki/הצגת_פוסטרים) אשר מתאר ניסוי מדומה. התלמידים עושים את כל מה שנהוג לעשות בניסוי ובפוסטר – בחירת שאלת מחקר, מציאת ספרות תומכת, תכנון מערך ניסוי, כתיבת הפוסטר, וכו’ – חוץ מביצוע של הניסוי עצמו. את הניסוי ממציאים, וממציאים גם את התוצאות. בקבוצה שלי החלטנו (על דעת עצמנו) לקחת את הרעיון צעד אחד הלאה, ולבצע באמת את הניסוי.

השערת המחקר שלנו הייתה כי אדם אשר נתפס כפרו-חברתי (נחמד) ייתפס גם כנאה יותר (פיזית). זאת בדומה ל’אפקט ההילה’ (http://he.wikipedia.org/wiki/אפקט_ההילה)  אשר מוכר בעיקר בצימוד בכיוון ההפוך – דמויות אשר נתפסות כנאות (פיזית) נתפסות גם כנחמדות יותר. לצורך בדיקת השערת המחקר הרמנו מערכת סיקור באינטרנט, בה נבדק קורא תיאור של אדם, ולאחר מכן רואה את תמונת האדם אשר הרגע תואר ומתבקש לדרג מאפיינים שונים שלו, בין השאר המראה החיצוני. עבור תמונות זהות, נבדקים מסוימים קיבלו תיאור ‘נחמד’ ואחרים תיאור ‘לא נחמד’, ובדקנו כיצד הדירוגים השתנו – ובעיקר, האם אותה
תמונה תדורג אחרת כאשר תתואר כ’נחמדה’ מאשר כ’לא נחמדה’?

כמעט מיותר לציין זאת, אבל כשעושים מחקר אמיתי, נדרשים להתמודד עם בעיות שבמחקר מומצא נפתרות בקלות. כיוון שמטרת התרגיל כולו הוא ללמוד איך להתמודד עם איך לעשות מחקר טוב (מהימנות, תוקף, וכו’), ברור ש”בשטח” לומדים את זה באמת וצצות אלף בעיות שלא דמיינת מראש. מצער שבאונ’ העברית לא מכריחים את הסטודנטים באמת לבצע ניסוי. נציין, שלמשל בקורס המקביל באונ’ ת’א, דווקא כן מכריחים את התלמידים לבצע ניסוי. חברי דביר סיפר לי איך הם עמדו בשמש בשד’ רוטשילד עם ארגזי תפוזים ונתנו לאנשים לסחוט ולטעום את המיץ שסחטו, ובדקו האם מיץ שאדם סוחט לעצמו נתפס בעיניו כטעים יותר מאשר מיץ שאחר סחט עבורו. (הם נתקלו באפקט תקרה, אגב, ולא הצליחו לקבל פער מובהק.)

בכל אופן, כל ההקדמה הזאת יוצאת יותר ארוכה ממה שתכננתי שהיא תצא. על רגל אחת, אנחנו קיבלנו תוצאות מובהקות. בין השאר עזר לנו כי המחקר היה קצר מאוד (כ-30 שניות) וניתן לבצעו באינטרנט, וכך הצלחנו לגייס (ויראלית) כמות היסטרית של משתתפים (N=399). את הממצאים המלאים, את תיאור הניסוי, הסקר עצמו והתוצאות הגולמיות – את כולם הקורא יכול לראות באתר הניסוי:

3. וכעת: ביקורת עמיתים?
לענייננו: המטרה הסופית של כל מחקר היא כמובן להתפרסם איפושהו, מעבר לפייסבוק של החוקר עצמו. רצוי בכתב-עת כלשהו, ורצוי אחד עם אימפקט פקטור גבוה. מצד אחד, אנחנו ‘רק’ סטודנטים צעירים. מה אנחנו מבינים? מי אנחנו בכלל? מצד שני, עשינו ניסוי אמיתי, 400 משתתפים, שמרנו (לדידי) על כל אילוצי התוקף (וכו’) קיבלנו תוצאות מובהקות (ומעניינות ומחדשות כמובן, שוב לדידי). המחקר, והממצאים, הם לא פחות טובים מניסויים ומאמרים רבים אחרים שקראתי שזכו לפרסום. בהחלט ייתכן שבמחקר שלנו היו פגמים (בכל שלב), אך אני חושב שהוא ראוי לקבל ביקורת עניינית על הפגמים האלו, בצורה המקצועית המקובלת. משהו היה פגום? בסדר גמור, נשמח לראות איפה, כפי שנהוג שעושים למחקר אמיתי עם תוצאות מובהקות. בהתחשב בכך שאלו הם הימים האחרונים לפני מבחן (מועד א’) של שיטות מחקר, מרגיש הולם.

ובקיצור, מכאן – אני רוצה לפרסם את המאמר שלנו. לכל הפחות, אני רוצה לקבל ביקורת עמיתים (פיר רוויו) אמיתית עליו. אם הוא לא מחדש ו/או לא מוצלח, שיגידו לי למה (ושאוכל להגן). אני כאמור מאמין שהוא מספיק טוב לפחות להגיע לרמה של ביקורת, ומבחינתי – כתלמיד צעיר מן המניין – זו יכולה להיות לכל הפחות הזדמנות ללמוד ולהתנסות. אם המאמר יידחה מכל סיבה, זה עדיין יהיה תהליך למידה מוצלח לחוקר הפוטנציאלי בתחילת דרכו.

פניתי (הבוקר, במייל) אל המרצה שלי לשיטות מחקר בסמסטר החולף, פרופ’ רם פרוסט, בבקשה שייעץ ויכווין לגבי הצעדים הבאים. את הדברים האלה בכלל לא למדנו: מה עושים אחרים שיש מחקר עם תוצאות? למי פונים? איך? למשל, נודע לי על-פי כללי האתיקה אסור לפנות ליותר מכתב-עט אחד בו-זמנית. בנוסף, צריך לכתוב את המאמר באנגלית, בהמשך לאבסטרקט המופיע לעיל. ואז, נגיד שאני רוצה לפנות ל-Journal of Applied Psychology. מה האפיק המקובל? מה, שולחים להם אימייל? סנייל מייל? צריך שפרופ’ יהיה חתום על המחקר? This is uncharted territory!

בקיצור, זהו. רק רציתי לעדכן, ולתעד. Further bulletins as events warrant.
-סלע
  • Uncategorized