אין כמו הפסיכומטרי

כמדי עת לעת, עולים קולות פופוליסטים ומדברים על לבטל את הפסיכומטרי. כי הוא לא שיוויוני, כי הוא לא משקף, כי הוא לא… לא מספיק טוב. מה חבל, שכל הנתונים מראים שהבחינה הפסיכומטרית היא בדיוק הכלי הכי טוב לתפקיד שלה. אז בואו נדבר על זה.

1. הפסיכומטרי לא משקף אינטיליגנציה. זו אולי הנקודה החשובה והרגישה ביותר. המקטרגים טוענים ש’אין כל קשר בין ביצוע בפסיכומטרי לבין אינטיליגנציה’. ייתכן מאוד שכך הדבר, אבל זה בכלל לא משנה: תפקיד הפסיכומטרי איננו לבדוק אינטיליגנציה. מיותר לציין שהמונח ‘אינטיליגנציה’ חמקמק למדי, אבל גם אם אין קשר בין המבחן למנת משכל או לכל קריטריון אחר למדידת יכולות קוגניטיביות זה איננו פגם במבחן, שמטרתו, כאמור, אינה לבדוק אינטיליגנציה. אז: הפסיכומטרי לא בהכרח משקף אינטיליגנציה. וזה בסדר.

2. הפסיכומטרי משקף מצוין סיכויי הצלחה בתואר ראשון.

קיים גוף ציבורי שנקרא ‘המרכז הארצי לבחינות והערכה’. הוא יושב בי-ם. הוא הוקם ע”י ועד האוניברסיטאות בישראל, ופועל בפיקוחם. עובדים בו הרבה אנשים חכמים (גילוי נאות משתמע: אני לא עובד שם). תפקידו (בין השאר ובעיקר) ליצור, לפקח ולנהל את מבחני הכניסה לאוניברסיטה, ובכלל זה הפסיכומטרי. קרי, הגוף הזה, המרכז הארצי לבחינות והערכה, עובד קשה עבור האוניברסיטאות, ליצור מבחן עבורן, כזה שישקף בצורה הטובה ביותר את סיכויי ההצלחה בתואר ראשון. זאת כי ההנחה של האוניברסיטאות היא שהם רוצים לקבל את התלמידים בעלי הסיכוי הטוב ביותר להצליח בתואר ראשון. על הנחה זו ניתן לחלוק לגבי הצדק מאחוריה, אבל היא הקיימת.

אז הגוף הזה, תפקידו ליצור מבחן שייתן את התוקף הסטטיסטי הטוב ביותר לגבי הצלחה באוניברסיטה. למבחן הזה יש שם – הפסיכומטרי. כפי שניתן לצפות מגוף רציני, הוא אף מבצע חיתוכים סטטיסטים לאחור, על-מנת לבדוק את מידת ההצלחה של המבחנים שפיתח (ועל-מנת לשפר אותם). ואכן, מסתבר (כמה מפתיע) שהפסיכומטרי מנבא מצוין את מידת ההצלחה בתואר ראשון. זאת גם בחתכים בתוך חוג לימוד מסוים. במילים אחרות, זו איננה דעה, אלא נתון סטטיסטי די פשוט: הקורלציה בין ציון הפסיכומטרי למידת ההצלחה בתואר ראשון גבוהה למדי. 

3. הפסיכומטרי (+בגרויות) הוא הכלי הסטטיסטי הטוב ביותר למטרה זו.

כאמור וכמובן, לאוניברסיטאות יש אינטרס לקבל את הסטודנטים המתאימים ביותר. הקריטריון הקיים כיום, הוא מידת הסבירות לסיים את התואר הראשון עם ציון גבוה. בהתאם, הוקם גוף שתפקידו ליצור מבחן שינבא את הסבירות הזו. למבחן קוראים ‘הפסיכומטרי’, ובדיקות סטטיסטיות פשוטות יחסית מראות שאכן, הוא בעל כושר ניבוי (בדיעבד) גבוה ביותר של מידת ההצלחה בתואר. יחד עם ציוני הבגרויות (‘סכם’), השילוב נותן את יכולת הניבוי הטובה ביותר למידת ההצלחה בתואר. זה לא מפתיע, כי השילוב הזה לא נולד ולא נשאר במקרה; הוא השילוב בו משתמשים, כי מסתבר שהוא השילוב שמנבא בצורה הטובה ביותר. ניסו מדדים אחרים, ולא מצאו משהו טוב יותר.

אה, רגע – בעצם, כן מצאו קריטריון אחד טוב יותר לנבא מידת הצלחה בתואר ראשון – מידת ההשתכרות של האב. כן, הנתון אשר מנבא (סטטיסטית) בצורה הטובה ביותר את מידת ההצלחה שלך בתואר ראשון, הוא כמה כסף אבא שלך מרוויח. מפתיע? לא במיוחד. אוכלוסיות אמידות הן חזקות יותר וטובות יותר בלימודים (ואולי סתם יש להם יותר פנאי כי הם לא צריכים לעבוד בזמן הלימודים). בכל אופן, ברור שזה לא קריטריון ‘פייר’ וטוב שלא משתמשים בו. הפסיכומטרי הרבה יותר ‘פייר’, גם אם מכוני הכנה גובים סכומים שערורייתיים.

אם כן, הפסיכומטרי מנבא טוב יחסית את מידת ההצלחה בתואר ראשון. יחד עם נתוני הבגרויות, הציון המשולב הוא הכלי הסטטיסטי המנבא הטוב ביותר שנמצא בינתיים. (חוץ ממידת ההשתכרות של האב, ממנה טוב שמתעלמים.) וזה לא במקרה; הממצאים האלו הינם הסיבה לשימוש בפסיכומטרי ובבגרויות כקריטריון קבלה. כל ביקורת על המבחן ככלי מנבא, ראוי שתעומת עם האתגר: האם אנחנו יכולים להציג כלי טוב יותר? כלי שעבור כלל האוכלוסיה ישמש כלל אצבע בעל כושר ניבוי גבוה יותר? אני אינני מכיר קריטריון הולם שכזה, ואף מעולם לא שמעתי הצעה סבירה בכיוון.

לבינתיים, אנחנו נאלצים להישאר עם המסקנות הסטטיסטיות הבלתי-נעימות: האוניברסיטאות צריכות דרך לנבא מבין כלל המועמדים ללימוד באוניברסיטאות, מי הם הקבוצה בעלת הסיכוי הטוב ביותר להצליח בתואר ראשון. הסטטיסטיקה מראה שהשילוב של הפסיכומטרי ונתוני הבגרויות הם המנבא הטוב ביותר. יש יוצאים מן הכלל (וכמובן שאתם מיוחדים מאוד), אבל אין כיום כלל טוב יותר.

עריכה: כרגיל, מסתבר שעשו את קודם, לפני, וטוב יותר. המרכז הארצי ערך (ופרסם) ניתוח דומה על הפסיכומטרי, ממנו עולה בין השאר כי המתאם הסטטיסטי (פירסון, r) בין הפסיכומטרי+בגרויות לבין סיום התואר הוא 0.55 (מכובד ביותר). כמו כן בניתוח יש התייחסות לתלונות על הבעייתיות החברתית של מבחן הפסיכומטרי, וכן לאפשרות המיון על-סמך ציוני שנה ראשונה באוניברסיטה. קריאה מצוינת בנושא: https://www.nite.org.il/files/reports/242.pdf